עבודת החקר לימדה אותי על הפרויקט המון. דברים חדשים שלא ידעתי לגבי הצילום וחידשה את הידע שלי. פתאום הבנתי במהלך סקירת הספרות שבעצם הצילום מנסה להקפיא ולחקות את המציאות והמציאות מנסה לחקות את הצילום, טשטוש שבעצם מבלבל אותי וגם את הצופים שלמעשה הבנתי בעבודתי שמנסים להעתיק את מה שרואים בדימויים המבוימים באינסטגרם לדוגמה. 

לא קיימת באינסטגרם הפרדה בין המציאות לבין תמונה מבוימת ויש אנשים שחושבים שלא קיים עוד צד בחיים המושלמים שרואים באינסטגרם- בעייני הוא הצד "האפל" של האינסטגרם. אני חושבת שאנשים שלא מעלים רגעים שבהם הם מרגישים חלשים, פגועים, ולא במיטבם. כמו שדיברתי בסקירת ספרות, יש אנשים שמוחקים את התמונות שלהם ברשתות החברתיות מכיוון שהם לא קיבלו מספיק לייקים או תגובות חיוביות על התמונה למרות שהם בפנים מאוד אוהבים את התמונה שהם העלו אבל ה"דעה" של הרשת החברתית לא מביעה את אותה התלהבות על התמונה. 

עבודת החקר העמיקה את הידע שלי בנוגע לצילום כאובייקט שיכול לזייף מציאות ובעצם ליצור מציאות מדומה שבה אנשים יכולים לחיות- הרשתות החברתיות.